התנהגות החתולים ופירושה

החתול הינו בעל חיים הזקוק לחופש ועצמאות.
על האדם ,עמו גר החתול, למצוא גישה אל חיית המחמד, על מנת לנהל יחסים מלאי הבנה הדדית.
לשם כך, על האדם ללמוד את שפת החתול המאפשרת להבין את צרכיו ורגשותיו על ידי סימני גופו, הבעות פניו ומגוון קולותיו.

תנוחות, הבעות וסימני גוף

לחתול אפשרויות מגוונות לשם הבעת מצב רוחו וכוונותיו, כגון: תנוחות גוף מסוימות, קולותיו, תנוחות אוזניו וזנבו.
כאשר החתול מבוהל, ברצונו להיות בלתי נראה . הוא נשכב ארצה, אוזניו פונות אחורה, נצמדות לראשו, ותנוחתו מביעה את כוונתו לברוח בכל עת. אם הסכנה אינה חולפת, החתול מתכוון להפחיד את היריב. הוא מנפנף ברגליו, משמיע קול תסיסה חרישי, מרים את גבו כשערו סומר, וכל זאת, בכוונה להגן על עצמו. אם בכל זאת אין הסכנה חולפת, החתול משתדל להמלט מהר ככל האפשר. רק במקרים חריגים, כאשר החתול נהייה בלתי שפוי כתוצאה מבהלה חריפה, הוא תוקף.

קולות

החתולים משמיעים קולות השונים בסוגם ורמתם. ככל שהאדם ילמד וידע את משמעות הקולות, כך תגדל החברתיות והאמון של החתול בבעליו.
קול החתול יכול להשמע קט וצנוע, אך גם חד ונחרץ.
* קול קצר מבטא רצון לתקשר
* יללה דועכת או קולות רמים מבטאים תלונה, אי שביעות רצון או רעב.
* קולות גבוהים, רמים ובלתי פוסקים מבטאים כאב.
* יללות פראיות מבטאות ריב עם חתולים אחרים.
* קול גרגור מבטא הנאה ורצון לליטוף, שביעות, או סימן לשמחה מכך שהחתול רואה, כי מביאים לו דבר מה טעים.
אך קיים גם גרגור נמוך המבטא כעס, אם מלטפים את החתול או מחזיקים בו בניגוד לרצונו.

חברה

חתול בית סבור שבעליו הינו כקרוב משפחה. החתול תלוי במידה מסויימת בבעליו, לכן הבעלים תופס מקום משמעותי בחיי חיית המחמד.
החתלתול מטבעו, אף תחת הגנתה של אמו, חייב להלחם על מנת לשרוד ולפתור בעיות, כגון: מציאת מזון, הגנה על עצמו, שטחו וכדומה. החיים עם הבעלים הופכים להיות לנוחים ונעימים יותר, משום שהאדם מספק לחתול מזון והגנה. חיית המחמד נהיית רגועה וידידותית יותר כלפי הסביבה והאנשים.
החתול מביע את אהדתו כלפי האדם בכך שמשמיע קול גרגור, מתיישב על ברכיי בעליו ומניע ראשו אל ידו של הבעלים, כבקשה לליטוף.
החתול הינו סקרן וחכם מטבעו. הוא תמיד חפץ לקבל את מבוקשו מהבעלים, בין אם זה לגבי דבר מה טעים ובין אם זה לגבי תשומת לב. החתול מביט במבט מתחנף ומשמיע קולות המביעות בקשה. הוא אף מפיל אביזרים שונים ומגרד את הספה היוקרתית! כל זאת כדי שבעליו יוותר וישביע את רצונו.

אופי

פרופסור הלמוט המר מצא, כי האופי של חתולי הבית תלוי בצבעם.
חתולים שחורים הינם עצבניים, רגישים ואוהבי ליטופים. חתולים שחורים - לבנים הינם חברתיים, נקשרים מהר אל הבעלים ובעלי גישה לילדים. חתולים מפוספסים הינם די סגורים, מעריכים חופש, עצמאות ואינם מתקשרים לא רק עם בני האדם, אלא אף עם בני מינם. חתולים ג'ינג'ים וג'ינג'ים - לבנים הינם רגועים ואוהבי בית. חתולים לבנים הינם מפונקים, נעלבים מהר ונוטים לחלות כתוצאה מזיהומים, יותר משאר החתולים.

אכן, ראינו את הייחוד בהתנהגותם של החתולים, ובטיפול נכון נוכל לנהל איתם מערכת יחסים ידידותית ונעימה!